החלטה בתיק רת"ק 48165-05-13

1.         בקשת רשות הערעור מתייחסת לפסק דין של בית משפט לתביעות קטנות בחיפה (כבוד השופטת רחל חוזה) מיום 13/5/12 בתיק ת"ק 55470-01-13, לפיו נדחתה תביעת המבקש להשבת סכום עודף בסך של 355 ש"ח ששילם לטענתו לוועד הבית, בהיותו שוכר בדירה שברח' הפלמ"ח חיפה.

2.         בבקשת רשות הערעור הקטין המבקש את סכום ההשבה והעמידו על סך של 195 ש"ח בלבד שמהווה למעלה ממחצית סך התשלומים עבורם נתבע לשלם.

            לטענתו, התקנת תאורת הגינה והשבילים אינה בגדר של אחזקת הבית.

            כמו כן, מתייחסת בקשת רשות הערעור להוצאות בהן חויב המבקש (1,000 ש"ח, נכון למועד מתן פסק הדין).

בהתאם לסמכותי מכוח סעיף 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 ולאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, אני מוצאת כי אין היא מצריכה תשובה.

3.         אין חולק כי המבקש שוכר דירה ברח' הפלמ"ח בחיפה מאת המשיבים שהם הבעלים של אותה דירה, וזאת מזה 9 שנים.

על פי הסכם השכירות שנחתם בין הצדדים על המבקש לשאת בתשלום מסי ועד הבית המשותף שבו נמצא המושכר, ואכן הוא בפועל עושה כן ומשלם סכום של 100 ש"ח מדי חודש.

4.         משהסתבר למבקש כי מסי ועד הבית מיועדים לא רק להוצאות שוטפות אלא משמשים גם למימון הוצאות אחרות, שיש בהן לטענתו כדי להשביח את הבניין, לשפצו ולהעלות את ערך הדירה המושכרת, הגיש תביעה להשבת הסכומים העודפים.

5.         בתביעה שהוגשה על ידו טען המבקש, כי סכום עודף של 355 ש"ח אינו משמש בגין הוצאות שוטפות, וזאת מאחר שהסכומים העודפים שימשו להתקנת תאורת הגינה והשבילים, שהיא לטענתו בגדר של הוצאה חריגה שאינה נוגעת להוצאות שוטפות הנדרשות לאחזקת הבית.

6.         בפסק דין שניתן על ידי בית משפט קמא נקבע עובדתית כי על פי הראיות שהוצגו בפני הערכאה הדיונית, התשלומים כולם ששולמו על ידי המבקש לועד הבית - כתשלומים שוטפים, אכן שימשו לצורך כך בלבד.

עוד קבע בית משפט קמא כי הסדרת נושא " המאור, ניקיון חדר המדרגות, הכניסה לבניין והחצר וכל השירותים האחרים הכרוכים באחזקת בית", כנקבע בהסכם השכירות שבין הצדדים, הם אכן נושאים הקשורים לאחזקה שוטפת של הבית, וממילא התשלומים שבוצעו לועד הבית, שולמו כדין וכמתחייב על פי הסכם השכירות.

            על בסיס כל אלה קבע בית משפט קמא שהמבקש לא נדרש כלל לשאת בהוצאה כספית חריגה שנועדה לממן תיקונים יסודיים במבנה או שיפוצו, באופן המעלה את שוויו.

            בית משפט קמא הוסיף והבהיר שהוצאות ועד הבית, כהוצאות שוטפות כפי שנקבע בהסכם השכירות - לרבות אותן הוצאות שהמבקש סובר כי אינו חב בתשלומן - " נועדו להבטיח את המשך קיומו של אורח חיים ראוי ותקין תוך דאגה לרווחתם של הדיירים בבית המשותף", קרי; הסכום הכולל ששולם על ידי המבקש כסכום עבור ועד הבית, הוא סכום מתחייב, שאין בו כדי "להעשיר" ולו בעקיפין, את הבעלים של הדירה, אלא סכומים נדרשים שוטפים לצורך אחזקתו של הבניין בו מצוי המושכר.

7.         המסקנה האמורה של בית משפט קמא עולה מן העובדות שנקבעו על ידי בית משפט קמא, הנסמכות על הראיות שהוצגו בפניו.

קביעות עובדתיות אלה על פניהן מבוססות על חומר הראיות שהוצג בפני ביהמ"ש. בכגון אלה, אין ערכאת הערעור מתערבת ועל אחת כמה וכמה שאין מקום ליתן רשות ערעור.

יתר על כן, ככל שבקשת הערעור מתייחסת לפרשנות משפטית של סעיף בחוזה השכירות אין לי אלא לחזור ולאשר פרשנות זו.

8.         לעניין בקשת הערעור על ההוצאות שנפסקו על ידי הערכאה הדיונית, משנדחתה התביעה שהוגשה על ידי המבקש, זכאים המשיבים להוצאותיהם, בכלל, וכאשר הסכום שנפסק לטובתם סביר, בפרט.

            ועוד, ידועה ההלכה שאין ערכאת הערעור מתערבת בנושא ההוצאות, אלא במקרים חריגים, ופסק הדין שניתן בנושא האחרון, אינו בגדר החריג באופן המחייב התערבותה של ערכאת הערעור.

9.         אשר על כן, הבקשה נדחית.